"בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים לֹא תֹאבֶה" (משלי א', י')

לאחר שהפסוקים הקודמים (ח' ו-ט') תיארו את השכר והתועלת שבקבלת מוסר האב ותורת האם, הפסוק הזה עובר לנושא של אזהרה מפני השפעות רעות. זהו המעבר מלימוד עצמי (בבית) להתמודדות עם העולם החיצוני והפיתויים שבו.

בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים:

"חַטָּאִים": המלבי"ם מדגיש שהכוונה היא לאנשים רעים שרוצים להחטיא אחרים. הם לא רק חוטאים בעצמם, אלא משתמשים בפיתוי ("יְפַתּוּךָ") כדי לגרור את הנער אחריהם, בדרך כלל באמצעות הבטחות שווא או דרך "מתיקות לשון".

חלקו של הנער: הפיתוי דורש את הסכמת הנער. אם הנער חזק במוסר שקיבל, החטאים לא יוכלו להכריח אותו – הם רק יכולים לפתות.

לֹא תֹאבֶה:

המשמעות: הנער מצווה שלא "לרצות" או "להסכים" לפיתוי. המסר הוא להתנגד עוד בשלב הרצון הפנימי וההסכמה. לא מספיק להימנע מהמעשה, אלא יש למנוע מהפיתוי לחדור ללב ולרצון.

החשיבות: מיד בהתחלה, כשמתחילים הדיבורים והפיתויים, יש לומר "לא". אסור לשקול את ההצעה או להתלבט בה, כיוון שברגע שהנער מתחיל לרצות את החטא, הדרך לנפילה קצרה.

לסיכום לפי המלבי"ם: האזהרה היא קריטית: ההתנגדות לפיתויים חיצוניים חייבת להיות מיידית ונחרצת, מבלי לתת לחטאים דריסת רגל בלב או ברצון. החינוך הטוב (מוסר ותורה) אמור לחסן את הנער נגד פיתויים אלה.

"אִם יֹאמְרוּ נֵלְכָה נָּא לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ" (משלי א', י"א)

פסוק זה ממשיך את האזהרה שהחלה בפסוק י', ומתאר ביתר פירוט את הפיתוי והטיעונים של החטאים כדי לגרור את הנער למעשיהם. המלבי"ם מפרש את הפסוק כתיאור של הרציונליזציה וההצדקות שהרשעים נותנים למעשיהם, כדי להקל על מצפונם ועל מצפון המפותה.

אִם יֹאמְרוּ נֵלְכָה נָּא לְדָם:

"נֵלְכָה נָּא לְדָם": החטאים מתארים את המעשה כ**"הליכה לדבר מה"** ולא כרצח ישיר. הם מציגים את השפיכות דמים כמעין הרפתקה או "משחק", כדי להפחית מחומרת העבירה ולטשטש את המוסריות. המטרה שלהם היא להרגיל את הנער למחשבה שהריגה היא פעולה טבעית או מוצדקת.

נִצְפְּנָה לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ:

"נִצְפְּנָה": החטאים לא אומרים "נהרוג", אלא "נצפה", כלומר, נארב בסתר ובחשאי. זה מצביע על תכנון מוקפד וערמומי, ועל היעדר בושה או פחד.

"לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ": זהו החלק הציני ביותר. הם בוחרים "נקי", כלומר אדם חף מפשע, דווקא משום שהוא חלש ואינו "שָׁמְרוּ" (כלומר, אינו שומר על עצמו, אין לו מי שיגן עליו, או שהוא אינו חשוד בדבר). בחירה זו מעידה על רשעות כפולה: לא רק רצח, אלא רצח חסר תועלת וחסר איום, שכל מטרתו היא רוע לשמו או השגת רווח קל. הם מציגים זאת כמעשה קל ובטוח.

לסיכום לפי המלבי"ם: הפסוק חושף את האסטרטגיה של החטאים: הם מנסים לפתות את הנער על ידי טשטוש חומרת המעשה (הליכה לדם), הצגתו כקל וסמוי (נצפנה), ובחירת קרבן חף מפשע וחסר הגנה (נקי בלי שמרו), כדי להקל על ביצוע העבירה ולהצדיק אותה בעיני המפותה.

"נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר" (משלי א', י"ב)

פסוק זה ממשיך לתאר את דברי הפיתוי של ה"חטאים" (הרשעים) לנער, והוא מציג את השקר המוחלט ואת הבטחונות השקריות שהם נותנים בנוגע לביצוע הרצח והיעלמות הקורבן. הרשעים מנסים להבטיח לנער, שהמעשה יהיה נקי ומושלם, ושהקורבן ייעלם לחלוטין כאילו לא היה קיים.

נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים:

"נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל": "שאול" פירושו תהום או קבר. הרשעים מבטיחים שהקורבן ייבלע לחלוטין ולא יישאר ממנו זכר, בדיוק כמו שנפטר נבלע באדמה ולא ניתן לראותו שוב.

"חַיִּים": הם מבטיחים שהקורבן יבלע באופן זה "כשהוא עדיין חי". כלומר, ההיעלמות תהיה כה שלמה ומהירה, עד שהדבר ייראה כאילו האדם נבלע באדמה בעודו בחיים. זו הבטחה שקרית לטשטוש מושלם של הפשע ולמחיקת כל ראיה.

וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר:

"וּתְמִימִים": הכוונה לאותם "נקיים" חסרי הפשע שתוארו בפסוק הקודם. הרשעים מציגים את הקורבנות הללו כ"תמימים" – חסרי הגנה או עורמה.

"כְּיוֹרְדֵי בוֹר": "בור" הוא כינוי לקבר או לבית כלא תת-קרקעי. הרשעים מבטיחים שאותם קורבנות חפים מפשע ייעלמו לחלוטין ולא יימצאו, כאילו ירדו לקבר. האמירה הזו מציגה את הרצח כהסרה פשוטה ויעילה של מכשול, ללא סיכון או השלכות.

לסיכום לפי המלבי"ם: הרשעים משתמשים בשפה מטאפורית כדי להבטיח לנער המפותה כי הפשע שהם מתכננים יהיה מושלם: הקורבן ייעלם לחלוטין כאילו נבלע באדמה בעודו בחיים, והם לא יצטרכו לחשוש מגילוי הפשע או מעונש. זוהי הבטחה שקרית לשליטה מוחלטת על תוצאות המעשה הרע.

"כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל" (משלי א', י"ג)

פסוק זה הוא ההמשך הישיר לדברי הפיתוי של ה"חטאים" (הרשעים) לנער, והוא מתאר את ההבטחה העיקרית לרווח חומרי מהיר וקל כתוצאה מביצוע הפשע. הרשעים מציגים את הפשע כדרך בטוחה ומהירה להתעשרות, ללא כל מאמץ או סיכון, וכך הם מנסים ללכוד את הנער בחכתם.

כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא:

"כָּל הוֹן יָקָר": הכוונה היא לכל סוג של רכוש יקר ערך, אוצרות, כסף וכל דבר בעל שווי. החטאים מבטיחים שהם ימצאו את כל מה שנחשב יקר ובעל ערך.

"נִמְצָא": המילה "נמצא" מצביעה על כך שהם ישיגו את הרכוש בקלות וללא מאמץ. זה לא משהו שצריך לעבוד קשה עבורו, אלא פשוט "למצוא" אותו, כאילו הוא מחכה להם. זהו פיתוי לעושר מהיר ונטול עמל.

נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל:

"נְמַלֵּא בָתֵּינוּ": החטאים מדגישים את התועלת האישית והישירה שתצמח להם (ולנער המפותה אם יצטרף) מהפשע. הם מדמיינים את הבתים שלהם מתמלאים עד אפס מקום.

"שָׁלָל": המילה "שלל" מתייחסת לרכוש שנלקח בכוח, בדרך כלל ממלחמה או מביזה. השימוש במושג זה מחזק את הרעיון שמדובר בהשגת רכוש באמצעים אלימים ולא חוקיים, אך הם מציגים זאת כ"פרס" לגיטימי ורצוי.

לסיכום לפי המלבי"ם: החטאים משתמשים בפיתוי של עושר חומרי בלתי מוגבל, שיושג בקלות וללא מאמץ, כדי לגרור את הנער למעשיהם. הם מבטיחים כי בתיהם יתמלאו ברכוש רב שיילקח בדרך של ביזה, ובכך מנסים להציג את הפשע כדרך לגיטימית ומועילה להתעשרות.

"גּוֹרָלְךָ תַּשְׁלִיךְ אִתָּנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ" (משלי א', י"ד)

פסוק זה הוא שיא הפיתוי של ה"חטאים", והוא נועד להבטיח לנער תחושת שותפות מלאה ושוויון ברווחים, כדי להפיג את חששותיו ולהכניס אותו עמוק לתוך החבורה. לאחר שהבטיחו לו עושר, כעת הם מבטיחים לו שותפות מלאה באותו עושר.

גּוֹרָלְךָ תַּשְׁלִיךְ אִתָּנוּ:

"גּוֹרָלְךָ תַּשְׁלִיךְ": זוהי הבטחה מפורשת לשותפות מלאה ושוויונית. הם קוראים לנער להצטרף ל"הגרלה" או לחלוקה של השלל. ה"גורל" פירושו חלקו המובטח בשלל. האמירה הזו מבטיחה לנער שמעמדו יהיה זהה לשלהם, והוא לא יהיה רק כלי שרת.

המשמעות: הנער מקבל הבטחה לאוטונומיה ושוויון בקרב החבורה, דבר שמהווה פיתוי חזק לצעירים המחפשים מקום והשתייכות.

כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ:

"כִּיס אֶחָד": "כיס" מסמל את המקום שבו שומרים את הכסף (ההון המשותף). זוהי הבטחה לשיתוף כספי מוחלט ולביטול כל מעמד או הבדל ביניהם. כל מה שיימצא שייך לכולם במידה שווה.

המשמעות: החטאים מציעים לנער ביטחון כלכלי מוחלט והכלה חברתית, תוך יצירת אשליית "משפחה חדשה" של רשעים, שתחליף את בית הוריו.

לסיכום לפי המלבי"ם: הפיתוי הסופי של הרשעים הוא הבטחה לשוויון מלא וביטחון כלכלי וחברתי. הם מציעים לנער להפוך לחלק בלתי נפרד ממעגל העושר והפשע שלהם, תוך ביטול כל חשש מקיפוח או בידוד.

"בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם" (משלי א', ט"ו)

לאחר ששלמה המלך אפשר לנער לשמוע את כל פיתויי החטאים (פסוקים י'-י"ד) – הבטחה לנקמה, עושר, ושוויון – הוא חוזר בפסוק זה ומגיב באופן נחרץ ומיידי, המורה לנער כיצד להתמודד עם הפיתויים. זוהי ההוראה הנגדית לפיתויים.

בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם:

"בְּנִי": הפנייה החמה והאישית חוזרת (ולכן מחזירה את דמות האב השקופה), ומדגישה את סמכות האב ואהבתו.

"אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם": "דרך" היא התכלית והכוונה. המוסר דורש מהנער שלא לשתף פעולה עם מטרות החטאים. הנער מצווה לא לאמץ את דרך החיים שלהם, את ההשקפות שלהם ואת הרציונליזציה למעשיהם.

מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם:

"מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם": "נתיב" היא הפעולה והמעשה בפועל (הצעדים הפיזיים). לאחר שאסר את המטרה, הוא אוסר את הביצוע. אסור לו אפילו להתחיל לצעוד בנתיב שמוביל לחטא, שכן כל צעד מקל על ההידרדרות.

המשמעות הכפולה: הפסוק אוסר גם את המחשבה והכוונה (דרך), וגם את המעשה הפיזי (נתיבה). האזהרה היא להתרחק מהרשעים מרחק מוחלט, פיזי ונפשי, ולהימנע מכל מגע שיוביל בסוף לחטא.

לסיכום לפי המלבי"ם: התגובה לפיתויים היא ציווי כפול: הימנעות מוחלטת מאימוץ מטרותיהם של החטאים (דרך) וכן התרחקות פיזית ממעשיהם (נתיבה). יש לדחות את הכל, מהרצון ועד הצעד הראשון.

יום שני - 20.10.25
נאה, תחול עליה קלה בטמפרטורות.
 
יום שלישי - 21.10.25
בהיר, תחול עליה קלה נוספת בטמפרטורות, והן גבוהות מהממוצעלתקופה, בעיקר בהרים ובפנים הארץ, בצהריים ינשבו רוחות צפוניות ערות לאורך מישור החוף.
 
יום רביעי - 22.10.25
בהיר, עם טמפרטורות גבוהות מהממוצע לתקופה, בעיקר בהרים ובפנים הארץ, בצהריים ינשבו רוחות צפוניות ערות לאורך מישור החוף.
 
יום חמישי - 23.10.25
ללא שינוי ניכר.
 
יום שישי - 24.10.25
מעונן חלקית עד בהיר, עם ירידה קלה בטמפרטורות.

ליאור סודרי

דרמה במשפט נתניהו:

השופט: "נו, מר נתניהו... אחרי ששמעתי את כל הראיות, הגעתי למסקנה אחת ברורה."

נתניהו (דרוך): "ומהי, כבוד השופט?"

השופט: "עלייך לשלם קנס ענק... של 100 גזרים! ואני דורש שכל אחד מהם יהיה קראנצ'י! ד-ד-ד-זה הכל, חבר'ה!"

היום נאה, תחול עליה קלה בטמפרטורות.
רוח בים התיכון: צפון מערבית עד צפונית 15-35 קמ"ש.
מצב הים התיכון: גלי עד גבה גלי 70-140 ס"מ.

הטמפרטורות החזיות להיום והלילה:
קריית שמונה 30-21, קצרין 28-20, צפת 23-18, טבריה 32-22, נצרת 26-20 חיפה 27-21
תל אביב 27-21, מודיעין 28-20, ירושלים 25-19, אריאל 26-19, אשקלון 27-21, עין גדי 32-27,
באר שבע 29-18, ערד 27-19, מצפה רמון 25-18, אילת 34-23
‏
ליאור סודרי

בוקר (6:00-10:00) - נאה ברוב האזורים, קריר בהרים.

המלצות לבוש: קצר, בהרים ארוך-דק.

הרגשה בבית: מומלץ לפתוח חלונות ברוב האזורים.

צהריים (11:00-17:00) - חם במידה נסבלת ברוב האזורים, חם ויבש לאורך בקעת הירדן, הערבה ודרום הנגב, בהרים נאה.

המלצות לבוש: קצר.

הרגשה בבית: ברוב האזורים מומלץ להפעיל מזגן, בהרים מומלץ לפתוח חלונות.

ערב (18:00-20:00) - נאה ברוב האזורים, קריר בהרים.

המלצות לבוש: קצר, ארוך-דק בהרים.

הרגשה בבית: בכל האזורים מומלץ לפתוח חלונות.

לילה (21:00-6:00):קר בהרים. קריר בשאר האזורים.

המלצות לבוש: ארוך-דק ברוב האזורים, ארוך-עבה בהרים.

הרגשה בבית: בכל האזורים מומלץ לפתוח חלונות.

כביסה: מתאים לתליית כביסה בחוץ, זמן ייבוש מוערך של כשעתיים וחצי עד שלוש שעות בין השעות 10-14.

פעילות יתושים: פעילות יתושים גבוהה צפויה ברוב אזורי הארץ.

אלרגנים: סבירות נמוכה לקבלת תסמיני אלרגיה מאבקני דשא וסבירות נמוכה מעץ הזית.

אינדקס קרינת שמש: אינדקס קרינה בינוני בשעות 11 ו-14(בדרום 10 ו-15) , אינדקס קרינה גבוה בשעות 12 ו-13(10:00 ו-14:00 בדרום ומזרח הארץ).
במהלך השעות המצוינות יש להשתדל להימנע משהייה ממושכת בחוץ תחת השמש ובאם מתקיימת שהייה כזו יש למרוח קרם הגנה בעל מקדם SPF30 לפחות כל שעתיים ובנוסף לחבוש כובע ומשקפי שמש.

תחזית זו לא מחליפה תחזיות/אזהרות מאת גורמים רשמיים.