"אִם יֹאמְרוּ נֵלְכָה נָּא לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ" (משלי א', י"א)
פסוק זה ממשיך את האזהרה שהחלה בפסוק י', ומתאר ביתר פירוט את הפיתוי והטיעונים של החטאים כדי לגרור את הנער למעשיהם. המלבי"ם מפרש את הפסוק כתיאור של הרציונליזציה וההצדקות שהרשעים נותנים למעשיהם, כדי להקל על מצפונם ועל מצפון המפותה.
אִם יֹאמְרוּ נֵלְכָה נָּא לְדָם:
"נֵלְכָה נָּא לְדָם": החטאים מתארים את המעשה כ**"הליכה לדבר מה"** ולא כרצח ישיר. הם מציגים את השפיכות דמים כמעין הרפתקה או "משחק", כדי להפחית מחומרת העבירה ולטשטש את המוסריות. המטרה שלהם היא להרגיל את הנער למחשבה שהריגה היא פעולה טבעית או מוצדקת.
נִצְפְּנָה לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ:
"נִצְפְּנָה": החטאים לא אומרים "נהרוג", אלא "נצפה", כלומר, נארב בסתר ובחשאי. זה מצביע על תכנון מוקפד וערמומי, ועל היעדר בושה או פחד.
"לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ": זהו החלק הציני ביותר. הם בוחרים "נקי", כלומר אדם חף מפשע, דווקא משום שהוא חלש ואינו "שָׁמְרוּ" (כלומר, אינו שומר על עצמו, אין לו מי שיגן עליו, או שהוא אינו חשוד בדבר). בחירה זו מעידה על רשעות כפולה: לא רק רצח, אלא רצח חסר תועלת וחסר איום, שכל מטרתו היא רוע לשמו או השגת רווח קל. הם מציגים זאת כמעשה קל ובטוח.
לסיכום לפי המלבי"ם: הפסוק חושף את האסטרטגיה של החטאים: הם מנסים לפתות את הנער על ידי טשטוש חומרת המעשה (הליכה לדם), הצגתו כקל וסמוי (נצפנה), ובחירת קרבן חף מפשע וחסר הגנה (נקי בלי שמרו), כדי להקל על ביצוע העבירה ולהצדיק אותה בעיני המפותה.
פסוק זה ממשיך את האזהרה שהחלה בפסוק י', ומתאר ביתר פירוט את הפיתוי והטיעונים של החטאים כדי לגרור את הנער למעשיהם. המלבי"ם מפרש את הפסוק כתיאור של הרציונליזציה וההצדקות שהרשעים נותנים למעשיהם, כדי להקל על מצפונם ועל מצפון המפותה.
אִם יֹאמְרוּ נֵלְכָה נָּא לְדָם:
"נֵלְכָה נָּא לְדָם": החטאים מתארים את המעשה כ**"הליכה לדבר מה"** ולא כרצח ישיר. הם מציגים את השפיכות דמים כמעין הרפתקה או "משחק", כדי להפחית מחומרת העבירה ולטשטש את המוסריות. המטרה שלהם היא להרגיל את הנער למחשבה שהריגה היא פעולה טבעית או מוצדקת.
נִצְפְּנָה לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ:
"נִצְפְּנָה": החטאים לא אומרים "נהרוג", אלא "נצפה", כלומר, נארב בסתר ובחשאי. זה מצביע על תכנון מוקפד וערמומי, ועל היעדר בושה או פחד.
"לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ": זהו החלק הציני ביותר. הם בוחרים "נקי", כלומר אדם חף מפשע, דווקא משום שהוא חלש ואינו "שָׁמְרוּ" (כלומר, אינו שומר על עצמו, אין לו מי שיגן עליו, או שהוא אינו חשוד בדבר). בחירה זו מעידה על רשעות כפולה: לא רק רצח, אלא רצח חסר תועלת וחסר איום, שכל מטרתו היא רוע לשמו או השגת רווח קל. הם מציגים זאת כמעשה קל ובטוח.
לסיכום לפי המלבי"ם: הפסוק חושף את האסטרטגיה של החטאים: הם מנסים לפתות את הנער על ידי טשטוש חומרת המעשה (הליכה לדם), הצגתו כקל וסמוי (נצפנה), ובחירת קרבן חף מפשע וחסר הגנה (נקי בלי שמרו), כדי להקל על ביצוע העבירה ולהצדיק אותה בעיני המפותה.
"אִם יֹאמְרוּ נֵלְכָה נָּא לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ" (משלי א', י"א)
פסוק זה ממשיך את האזהרה שהחלה בפסוק י', ומתאר ביתר פירוט את הפיתוי והטיעונים של החטאים כדי לגרור את הנער למעשיהם. המלבי"ם מפרש את הפסוק כתיאור של הרציונליזציה וההצדקות שהרשעים נותנים למעשיהם, כדי להקל על מצפונם ועל מצפון המפותה.
אִם יֹאמְרוּ נֵלְכָה נָּא לְדָם:
"נֵלְכָה נָּא לְדָם": החטאים מתארים את המעשה כ**"הליכה לדבר מה"** ולא כרצח ישיר. הם מציגים את השפיכות דמים כמעין הרפתקה או "משחק", כדי להפחית מחומרת העבירה ולטשטש את המוסריות. המטרה שלהם היא להרגיל את הנער למחשבה שהריגה היא פעולה טבעית או מוצדקת.
נִצְפְּנָה לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ:
"נִצְפְּנָה": החטאים לא אומרים "נהרוג", אלא "נצפה", כלומר, נארב בסתר ובחשאי. זה מצביע על תכנון מוקפד וערמומי, ועל היעדר בושה או פחד.
"לְנָקִי בְלִי שָׁמְרוּ": זהו החלק הציני ביותר. הם בוחרים "נקי", כלומר אדם חף מפשע, דווקא משום שהוא חלש ואינו "שָׁמְרוּ" (כלומר, אינו שומר על עצמו, אין לו מי שיגן עליו, או שהוא אינו חשוד בדבר). בחירה זו מעידה על רשעות כפולה: לא רק רצח, אלא רצח חסר תועלת וחסר איום, שכל מטרתו היא רוע לשמו או השגת רווח קל. הם מציגים זאת כמעשה קל ובטוח.
לסיכום לפי המלבי"ם: הפסוק חושף את האסטרטגיה של החטאים: הם מנסים לפתות את הנער על ידי טשטוש חומרת המעשה (הליכה לדם), הצגתו כקל וסמוי (נצפנה), ובחירת קרבן חף מפשע וחסר הגנה (נקי בלי שמרו), כדי להקל על ביצוע העבירה ולהצדיק אותה בעיני המפותה.
0 תגובות
0 שיתופים
162 צפיות
0 ביקורות
