"מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" (משלי א', א')

הפסוק הפותח את הספר מפרט את החומר, הפועל והתכלית של ספר משלי, תוך דגש על שלושת הדרכים שבהן שלמה המלך השיג את אמיתות החכמה:

מהות הספר ("משלי"): המלבי"ם מסביר כי ה"משלים" הם חומר הספר. תפקידם הוא להבין דברים סתומים ועמוקים שאינם ידועים, על ידי המצאת משל מדברים מוכרים ונודעים. דרך "לבוש" המשל (הדבר המוכר) ניתן להבין את הנמשל (הדבר הבלתי-ידוע).

מקור החכמה (שלושת התארים של שלמה): שלמה המלך קיבל את אמיתות החכמה בשלוש דרכים, המרומזות בשלושת התארים שלו:

"שלמה": דרך חכמה ורוח אלוהים (נבואה), עקב היותו חכם.

"בן דוד": דרך קבלה (מסורת) שקיבל מאבותיו, ובראשם דוד המלך.

"מלך ישראל": דרך בחינה וניסיון (ניסוי ותהייה), שכן כשהיה מלך על עם חכם, נאספו אליו כל חכמי ישראל, ועל ידי כך היה בכוחו לבחון את כל העניינים ולצבור ניסיון רב.