מי יותר בריא? רימון אדום או בהיר: חוקרת ישראלית מגלה הרימון - סמל ראש השנה - הוא אחד הפירות הכי בריאים שיש, עם שלל יתרונות תזונתיים. חוקרת ישראלית מציינת עובדות שלא ידעתם על הפרי האדום הטעים. הרימונים עם הקליפה הבהירה והחיוורת פחות פוטוגניים מאחיהם שמתהדרים בקליפה האדומה הבוהקת והפוטוגנית. אם מדובר בהעדפה לתמונה באינסטגרם לכבוד ראש השנה, ברור מי מהשניים עדיף. אבל מתברר שלרימון הבהיר יתרונות אחרים, משמעותיים יותר מנראות חיצונית והוא נחשב טוב ואיכותי מהרימון האדום. ממצא זה ונוספים עלו לאחרונה ממספר מחקרים מדעיים שנערכו בישראל. לקראת ראש השנה מציגה פרופ' רחל אמיר, חוקרת בכירה במכון המחקר מיגל ודיקנית הפקולטה למדעים באקדמית תל-חי, חמש עובדות מעניינות על הרימון. 1. סגולות הרימון נגד מחלות כרוניות - גרגירי הרימון עשירים בפיטוכימיקלים, נוגדי חמצון, המסייעים לגוף במלחמה נגד רדיקלים חופשיים, אשר עלולים לגרום למחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן, טרשת עורקים ומחלות לב, כלי דם, קטרקט, אלצהיימר ועוד. גרגירי הרימון עשירים בפוליפנולים ובעיקר באנטוציאנינים. חומרים אלו תורמים את הצבע האדום. לכן כאשר צורכים רק את הגרגירים כדאי לאכול את אלו האדומים. 2. אך עם כל הכבוד לגרגירים, הסגולות של הרימון מרוכזות דווקא בקליפת הפרי. המחקר מוכיח כי הפעילות נוגדת החמצון בקליפה עולה פי 40 מהגרגרים! זאת בעקבות קבוצת טנינים ייחודיים המצויה רק בקליפה בריכוז מאוד גבוה. לכן יש חשיבות גבוהה לסחוט את הפרי עם הקליפה בדומה להפקת מיץ תפוזים. טנינים אלו בעלי השפעה על עיכוב גדילת תאי סרטן שונים וכן מניעת טרשת עורקים, שיפור זרימת דם, הורדת רמות הכולסטרול "הרע" והורדת לחץ דם. 3. מה הקליפה מספרת? בשוק היום מגוון של זני רימונים. לרוב יש קשר בין צבע הגריגרים לצבע הקליפה. הרימונים בעלי קליפה בגוון בהיר צהבהב-ירוק מכילים רמות טנינים גבוהה יחסית ולכן הם עדיפים לסחיטה, בעוד שהרימונים בעלי הקליפה האדומה, מכילים רמות מנמוכות יחסית של הטנינים.מכאן שזני הרימונים שגודלו בעבר בישראל כמו מליסי, וראש פרד שהם בעלי קליפה בהירה (ואולי פחות מזמינה) נחשבים לטובים ואיכותיים יותר מרימונים אדומי קליפה. 4. למרות שהחומרים הפעילים הקשורים בבריאות ידועים, המסלול הביוכימי המוביל ליצירת חומרים אלו אינו ידוע. בשנים האחרונות מתבצע מחקר במיגל-תל חי ובנווה יער של מכון וולקני שמשתמש בכלים של גנומיקה ובחינת הפרופיל של החומרים, כדי לזהות גנים הקשורים במסלולים אלו כמו גם את גורמי הבקרה המבקרים את המסלולים. המידע המצטבר עוזר לתוכניות טיפוח שבסופו של דבר יגרמו להעשרת חומרים אלו ברימון וליותר בריאות לאלו הצורכים את הפרי. 5. מכיוון שהמחקר דורש גם כלים של ביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית לאיתור הגנים, המחקר נעשה היום בתרביות של השורשים. גידול שורשים וביטוי גנים בהם הוא מהיר, זול וקל באופן יחסי מאשר גידול של העץ ויצירת פירות. שורשים מכילים את החומרים הפעילים המצויים בקליפה ולכן זה מאפשר איתור מהיר יחסית של הגנים המעורבים ביצירת החומרים הפעילים. #בריאות #חגי_תשרי

פריצת דרך מדעית: זריקה אחת שיכולה להוסיף לכם 16 שנים לחיים? חוקרים חושפים פריצת דרך: חלבון בשם Klotho הצליח להאט את ההזדקנות ולהאריך חיים, לפחות אצל עכברים. האם זה יעבוד גם על בני אדם? בעולם כולו, מדענים פועלים במרץ כדי לפצח את סודות הארכת החיים ולשפר את איכותם. מתזונה נכונה, דרך שינה מספקת ועד פעילות גופנית - כבר מזמן ברור שיש דרכים להאט את ההזדקנות. אבל מחקר פורץ דרך חדש מציע גישה אחרת לגמרי: זריקה אחת שיכולה להאריך חיים, ובשנים רבות. חוקרים מאוניברסיטת ברצלונה מצאו כי חלבון בשם Klotho עשוי להיות המפתח לאריכות ימים. בעכברים שקיבלו זריקה של החלבון, תוחלת החיים עלתה בכ־20% - מ־26.3 חודשים ל־31.5 חודשים. אצל בני אדם, מדובר בתוספת פוטנציאלית של עד 16 שנים לחיים של אדם בן 80. הזרקת החלבון לא רק האריכה את החיים, אלא גם האטה תסמינים של הזדקנות: ירידה בכוח השרירים, ירידה בצפיפות העצם ופגיעה בתפקוד המוחי. בנוסף, העכברים שטופלו הציגו חוזק שרירי טוב יותר, עצמות חזקות יותר, פחות הצטלקות שרירית (פיברוזיס), ויכולת התאוששות טובה יותר לאחר מאמץ - בהשוואה לאלו שלא קיבלו את החלבון. ההשפעה על נקבות העכברים הייתה מעניינת: הן דווקא שיפרו בצורה ניכרת את הבריאות הפיזית שלהן, במיוחד את חוזק העצמות והשרירים, אך לא האריכו חיים באותה מידה כמו הזכרים. החוקרים סבורים כי ייתכן שמחלות רקע אחרות השפיעו על תוצאות אלו. האם זה יתאים גם לבני אדם? המחקר, שפורסם בכתב העת Molecular Therapy, בהחלט מעורר תקווה, אך הדרך ליישום קליני עדיין ארוכה. השלב הבא יהיה לבדוק האם החלבון Klotho יכול לפעול באופן דומה גם בבני אדם - תהליך שידרוש ניסויים קליניים, בדיקות בטיחות, קביעת מינונים והשפעות ארוכות טווח. הביולוגיה האנושית מורכבת בהרבה מזו של עכברים, ולכן כל טיפול מבוסס-Klotho יצטרך להיבחן בקפדנות לפני שיוצע כפתרון רפואי.