"לָתֵת לַפְּתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה" (משלי א', ד')

הפסוק הזה, על פי המלבי"ם, מפרט את התועלת המיוחדת של ספר משלי לשני סוגי אנשים שאינם חכמים במקור: הפְּתָאיִם (הנאיביים) והנַעַר (הצעיר וחסר הניסיון).

פְּתָאיִם: חסרים עָרְמָה (פיקחות מעשית).

תועלת הספר: לתת להם עָרְמָה כדי להימנע מליפול בפח יצר הרע.

נַעַר: חסר ידע, שיקול דעת וניסיון חיים.

תועלת הספר: לתת לו דַּעַת (ידיעה מסודרת) ומְזִמָּה (תכנון ותבונה מעשית לטווח רחוק).

לסיכום לפי המלבי"ם: ספר משלי מחסן את הפתיים מפני עורמה חיצונית, ומעניק לנער הדרכה, ידע (דעת), ויכולת תכנון נכונה (מזימה).