"לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם" (משלי א', ו')

הפסוק הזה, על פי המלבי"ם, מסכם ומדגיש את המטרה הסופית של כל הלימוד והרכישה שהוזכרו בפסוקים הקודמים: היכולת להבין את הנסתר והעמוק שמאחורי הלשון הנגלית. ספר משלי אינו רק אוסף של עצות, אלא כלי לפתח את כושר ההבחנה וההבנה הפנימית של האדם.

המלבי"ם מפרט את ארבעת סוגי הביטויים שדורשים הבנה עמוקה:

מָשָׁל:

הגדרה: ביטוי הדורש הבנה באמצעות השוואה. יש בו "נמשל" (הדבר האמיתי) ו"משל" (הדבר המוכר שאליו משווים).

תועלת: על ידי המשל, אפשר להבין דברים נשגבים ומורכבים בדרך קלה וברורה.

מְלִיצָה:

הגדרה: דברים הנאמרים בלשון פיוטית, מליצית, או אנושית כדי להביע רעיונות רוחניים ומופשטים, שאינם מדוברים בלשונם הרגילה.

תועלת: להבין מסרים עמוקים שאינם ניתנים לביטוי ישיר, אלא רק באמצעות דימויים וארמזים.

דִּבְרֵי חֲכָמִים:

הגדרה: אמירות קצרות ותמציתיות של חכמים, הנאמרות בלשון סתומה או ברמיזה, ודורשות העמקה ופירוש כדי להבין את מלוא משמעותן.

תועלת: לחדד את כושר ההיקש ולמצוא את "הסוד" שמאחורי המילים הפשוטות.

חִידֹתָם:

הגדרה: שאלות או הצהרות מכוונות, שהתשובה או ההבנה שלהן נסתרת לחלוטין ודורשת חשיבה יצירתית ומעמיקה במיוחד כדי לפתור אותן.

תועלת: לפתח את הבינה עד לרמה הגבוהה ביותר של פתרון בעיות מורכבות.

לסיכום לפי המלבי"ם: המטרה הסופית של ספר משלי היא להכשיר את הלומד להיות בעל בינה עמוקה, המסוגל להבין כל דבר – בין אם הוא מוגש כמשל, כמליצה, כדברי חכמים מרומזים, או כחידה הדורשת פתרון.

"לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה" (משלי א', ב')

הפסוק מפרט את התכלית ואת התועלת של ספר משלי. המלבי"ם עושה הבחנה מדויקת בין ארבעת המושגים המופיעים בפסוק: חָכְמָה, מוּסָר, בִּינָה ודַעַת.

חָכְמָה (לדעת חכמה): החכמה היא הכרת האמיתות התיאורטיות, כלומר, העקרונות והחוקים המופשטים, לדוגמה: ידיעת ענייני הבריאה והאלוהות. המלבי"ם אומר שחכמה זו ניתנת לדעת (ידיעה פשוטה).

מוּסָר (לדעת... מוסר): המוסר הוא הכרת האמיתות המעשיות, כלומר, איך יש להתנהג במציאות – תיקון המידות ודרך ארץ. המלבי"ם משייך גם את המוסר לידיעת הדעת (כללי ההתנהגות).

בִּינָה (להבין אמרי בינה): הבינה היא היכולת לשפוט בין דבר לדבר, להסיק מסקנות ולבאר דברים סתומים. היא הכוח הנטוע בנפש להבין את הדברים שהם מעבר לחכמה הפשוטה. המלבי"ם מציין שאת אלו אין רק "לדעת" אלא צריך להבין (הסקת מסקנות מעצמו).

אִמְרֵי בִינָה: אלו הם התוצאות המעשיות של הבינה – המליצות העמוקות, החידות והדברים הסתומים שהחכם יודע לפתור או להסביר.

לסיכום:
תכלית ספר משלי היא כפולה: לאפשר לאדם לדעת את כללי החכמה (התיאוריה) והמוסר (המעשה), וכן לחנך אותו להבין מליצות ודברים עמוקים שהם נסתרים, ובכך לפתח את כוח ההיקש הפנימי שלו (בינה).